האם לשמש כדירקטור ?

בעולם המודרני, הרבה התקשרויות עיסקיות ובכלל, נעשות באמצעות שימוש ביישות משפטית של חברה בע"מ, מטעמים שונים (מבחינה משפטית רצון להמנע מהתקשרויות באופן אישי, היבטי מיסוי, תדמית וכיו"ב).
בכל חברה בע"מ חייב להתמנות, לכל הפחות דירקטור אחד.
בנסיבות כאמור, רבים וטובים מתחבטים בסוגייה, ושואלים עצמם, האם להתמנות כדירקטור ביישות משפטית של חברה בע"מ.

לא ניתן להתכחש לכך כי בעצם המינוי לשמש כדירקטור בחברה, הרי שמלבד העובדה כי המדובר בנושא תפקיד בחברה (ודוק, מנהל), יש הרואים בכך אף היבטים של מעמד וכבוד, זאת כמובן מעבר להקניית יכולת אמיתית וכלים לבקר, להיות מעורב ולשלוט בנעשה בחברה.

אולם, כידוע סמכות או כוח ללא אחריות משולה להפקרות, ולפעמים עולה החשש כי פוטנציאל הנזק עולה על התועלת. במה דברים אמורים ?

חשוב לקחת בחשבון, בטרם קבלת כל החלטה בעניין, כי בדין הנוהג (ולא רק במדינת ישראל), חלה התפתחות והחמרה משמעותית בסטנדרט האחריות הנדרש מנושאי משרה בכלל, ודירקטורים בפרט.
יתרה מזאת, פרשיות ההונאה החמורות שהתחוללו בארה"ב בשנים האחרונות (לדוג' פרשת "אנרון"), ובארץ (די אם נזכיר, את פרשת "פלד גיבעוני") גרמו אף להחמרה נוספת בדרישות חובות האמון והזהירות של נושאי משרה ודירקטורים בחברה, אשר באו לידי ביטוי, בין היתר, בעידכוני חקיקה (תיקון לחוק ניירות הערך האמריקאי, הלא הוא ה- Sarbanes Oxley Act).

בארץ, התהליך כאמור החל עוד הרבה לפני כן, בפרשת בנק צפון אמריקה אשר ניפצה את "תיאוריית הכבוד" והיוותה מהפיכה של ממש, בכל הקשור להגדרתו מחדש של תפקיד נושא המשרה והדירקטור ואחריותם כלפי החברה, אשר התבססה לכדי משנה סדורה בפרשת קוסוי, והפכה לחובה סטטוטורית ב- 1991, עת נכנס תיקון מס' 4 לתוקפו ובהמשך נכללה בחוק החברות החדש.

על נושאי המשרה והדירקטורים, מעבר לחובת האמון שלהם כלפי החברה, הכוללת את החובה שלא להימצא בניגוד עניינים עם החברה וכיו"ב, חלים גם חובות זהירות ומיומנות כלפי החברה, אשר כוללים בין היתר את החובה ללמוד על אופי עסקי החברה, להשתתף באופן פעיל וביקורתי בישיבות דירקטוריון החברה ולהיות מעורה בעסקיה, ללמוד את מבנה הבקרה הפנימית בחברה, לקרוא את דוחותיה הכספיים של החברה, כאשר אין די בקיום דיון אלא יש חובה ללמוד היטב אף ובעיקר גם בטרם ולקראת הדיון.

הנה כי כן, "טענות אליבי" למיניהן, בסגנון "לא הייתי, לא ראיתי, לא שמעתי" מפי דירקטורים של חברות, היום, באקלים המשפטי הקיים, לאור עידכוני החקיקה ופסקי הדין ה"חדשים" כאמור, לא תשמשנה עוד כטענות הגנה טובות.

כמובן שבחברות פרטיות, בהן השליטה בחברה הינה בידי בעל מניות אחד או שניים, היות בעל המניות כדירקטור הינו דבר מחוייב המציאות. אולם אין להיעתר בכל עת ובכל מצב כאמור להצעה להתמנות לדירקטור שכן בראייה קצרת טווח, מינוי כאמור כרוך אמנם באחריות ובכבוד, אך בראייה ארוכת טווח, הדבר עלול לחשוף את הדירקטור ברמה האישית לסיכונים וטענות, עד אפילו להשתת אחריות פלילית, במקרים מסויימים.

חשוב אם כן לדעת כי מינוי לדירקטור בחברה, לא כל שכן בחברה ציבורית, הינו מינוי בעל משמעות רבה ואחריות כבדה, ומעבר לעילות הקבועות בחוק החברות, יש לדעת ולהכיר כי מבחינת הדינים השונים, כגון (אך לא רק) - דיני המס (ר' למשל סע' 119 לחוק מס ערך מוסף, סע' 224א לפקודת מס הכנסה), דיני תיכנון ובניה (ר' סע' 253 לחוק התיכנון והבניה), דיני עבודה (ר' סע' 26 לחוק הגנת השכר) וכיו"ב - להיותך מנהל בחברה ישנה משמעות רבה, המקנה אפשרות להרמת מסך סטטוטורית, החושפת את המנהל בחברה (הדירקטור) בהרבה היבטים, ולא רק בהיבט הכספי כי אם אף בהיבט הפלילי (!!!).

לאור האמור לעיל, בטרם הסכמתו של אדם להתמנות לדירקטור בחברה, מוטב לבאר את הסיכונים אליהם עלול להיחשף מי שמתמנה לדירקטור בחברה כאמור, וזאת תוך שימת דגש לפרמטרים שונים: החל מבחינת מבנה ההון בחברה, תחום העיסוק של החברה, היות החברה חברה חדשה וכיו"ב.

בעניינים אלה, בהחלט מומלץ להיוועץ עם עו"ד המתמחה בתחום, והכל כדי לאפשר למי ששוקל את העניין, לקבל החלטה בעניין, כשהתמונה בכללותה ברורה ונהרה ככל הניתן, והכל מתוך רצון להימנע מלגלות דברים בדיעבד ...

עורך דין טל רכניץ הינו שותף במשרד "רכניץ, קסלר ושות' עורכי דין ונוטריון" העוסק בתחום המשפט המסחרי, נדל"ן ומיסוי מקרקעין www.rk-law.co.il

רשימה זו המובאת לעיל הינה למידע כללי וראשוני בלבד ובשום מקרה אין לראות בה תחליף לייעוץ משפטי פרטני לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

אין לעשות שימוש להפיץ ו/או לשכפל ו/או לצלם מסמך זה ו/או חלקו ללא אישור.
אין לראות באמור במסמך זה כייעוץ ו/או חוות דעת מקצועית כלשהי.